רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2011

חג החנוכה –היבטים פסיכולוגיים

תמונה
כילד אני זוכר היטב את חג החנוכה כאחד החגים המשמעותיים ביותר עבורי, השירים "באנו חושך לגרש" "מעוז צור" ו"ימי החנוכה" הפכו להיות מנכסי צאן הברזל של חוויות ילדותי. בשיעורי ההיסטוריה ניתן הדגש הכה חשוב כיצד נלחמו מעטים מול רבים, המכבים אשר נצחו את היונים השולטים בארץ ישראל. מאת: ירון זיו החלק ההרואי בו קורא מתתיהו החשמונאי: "מי ל ה' אלי" נצרב בתודעה הלאומית כסמל לתעוזה ואומץ עילאיים של קומץ אנשים אשר מוכנים לחרף את נפשם כדי להגן על דתם ואמונתם. לימים כשבגרתי והפכתי להיות איש מקצוע העוסק בטיפול נפשי, הבינותי כי לכל סיפור, לכל אגדה, ולכל חג שלנו, קיימת מהות שמעבר, מהות שהינה יותר גדולה מהאירועים עצמם, מהות שנוגעת בהווייתנו האנושית והופכת להיות חלק מן הנרטיב האישי והלאומי של כולנו. האם אנו נאמנים לעצמנו ולמי שאנחנו? לחג החנוכה משמעות פסיכולוגית עמוקה מעין כמוה שכן ההתמודדות האמתית בעיני היא לא עם היוונים שבחוץ אלא עם המתייוונים שבפנים. המלחמה בהיבטה ההיסטורי התנהלה בין המכבים ליוונים אולם המלחמה בהיבטה הפסיכולוגי התנהלה בקרב העם

ירון זיו - על דייטינג והחסמים העומדים בפני הרווקים

תמונה
ירון זיו ואילן וולקוב, מנסים יחדיו לפתור שאלות בתחום הזוגיות והדייטינג. מדוע לעתים נראה שאנשים אשר מזמן היו אמורים להיות בתוך מערכות יחסים, פשוט נשארים לבד? מדוע אנשים שנראים כל כך מתאימים האחד לשניה, פשוט לא עושים את הצעד המקרב? מאת: ירון זיו לבעיה זו עונה וולקוב בהסבר: "מההיבט של הגבר, ישנם שני דברים המונעים ממנו לתת לדברים לקרות. קודם כל ישנו פחד מדחיה, הוא מסתכל על אותה הבחורה הנחמדה ואומר לעצמו 'ואם היא תדחה אותי?'. ואז הוא יושב וחושב ומנתח את הדברים עד שניתנת לו הדחיפה והוא ניגש". "לאחר מכן", אומר וולקוב, "מגיע החלק השני. הבחור נמצא בחוסר כלים וחוסר ידיעה כיצד להתחיל את השיחה". צפו בד"ר ירון זיו מתו תכניתו ברדיו החיים הטובים:

ירון זיו - על בני זוג המפחדים מהתחייבות

תמונה
כבכל שבוע, ד"ר ירון זיו משוחח עם מאזינים לגבי נושאים של זוגיות ומשפחה, מקשיב להם ומנסה לייעץ ככל הניתן. השבוע בתכנית, שוחח ירון זיו עם דנה, גרושה כבר 3 שנים, עם 3 ילדים. דנה בקשר עם בחור רווק כבר במשך כשנתיים.  למרות הזוגיות המתמשכת, הקשר נשאר בצורה מרוחקת ובן זוגה של דנה איננו מוכן לעשות את הצעד אל המחוייבות והחיים הממוסדים. לדבריה של דנה, בן זוגה מפחד ממפגש עם ילדיה ואיננו מגיע להתארח בביתה. אתם מוזמנים להאזין לשיחתם של ירון זיו ודנה מהתכנית האחרונה: לתכנית המלאה לחצו כאן

ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבנית

גשטאלט - השלם יותר גדול מסכום חלקיו ירון זיו - גשטאלט –תרפיית התבנית View more presentations from ירון זיו

ירון זיו - תקשורת בין אישית ואומנות ההקשבה

מהי תקשורת בין אישית? על זאת ועוד במצגת הבאה: ירון זיו - תקשורת בין אישית ואומנות ההקשבה View more presentations from ירון זיו

ירון זיו - תקשורת בין הורים למתבגרים

ד"ר ירון זיו מדבר על הקושי האתגר בתקשורת שבין הורים לילדיהם המתבגרים ירון זיו - תקשורת בין הורים למתבגרים View more presentations from ירון זיו

מטפל מטופל - דואט מורכב

היבטים פסיכולוגים במערכת היחסים בין מטפל למטופל מטפל מטופל - דואט מורכב View more presentations from ירון זיו

ירון זיו - ניהול תקנון בית ספרי יישום

מהו תקנון בית ספר והאם הוא נחוץ בכול בית ספר על כך במצגת הבאה: ירון זיו - ניהול תקנון בית ספרי יישום View more presentations from ירון זיו

ירון זיו - קבלת החלטות

מהי קבלת החלטה? תהליך שבו גורם מסויים בוחר חלופה אחת על אחרת ירון זיו - קבלת החלטות View more presentations from ירון זיו

ירון זיו - אסרטיביות היא גישה ולא שיטה

מהי אסרטיביות? האם זאת תוכנה מורשת או מיומנות נירכשת? ירון זיו - אסרטיביות היא גישה ולא שיטה View more presentations from ירון זיו

ד"ר ירון זיו - אסרטיביות מול פאסיביות ואגרסיביות

ד"ר ירון זיו - אסרטיביות מול פאסיביות ואגרסיביות View more presentations from ירון זיו

ירון זיו - החלום כראי המציאות: חלום הילדה והראש

תמונה
הפעם בתכנית, משוחח ירון זיו עם מאזינה, אשר מתעוררת שוב ושוב בבהלה מחלום, בו היא חולמת כי ראשה של ילדתה הקטנה נפגע שוב ושוב בדרכים נוראיות. לדברי ד"ר ירון זיו, החלום מתייחס לדבר מהותי בקשר של המאזינה עם ילדיה. תוך כדי ניסיון ההבנה, מתברר כי הילדה רגישה מאוד ונפגעת לא מעט מההתנהלות בבית. צפו בירון זיו בשיחתו עם המאזינה:

ירון זיו - תקשורת בין הורים למתבגרים

ד"ר ירון זיו מדבר על הקושי האתגר בתקשורת שבין הורים לילדיהם המתבגרים ירון זיו - תקשורת בין הורים למתבגרים View more presentations from ירון זיו

ירון זיו - חשיבותה של האמינות בסמכות ההורית

תמונה
חלק נכבד מהתעצבותה של הסמכות ההורית הוא האמינות. האמינות היא בעצם הקשר בין המילים שאנו אומרים לילדנו לבין המעשים בפועל. כמה פעמים שמעתם את עצמכם אומרים לילד: "אני מזהירה אותך בפעם האחרונה!" וחזרתם על המשפט אלף פעמים? הילד לאט לאט מבין שאין ממה לפחד. אם אנו יודעים כי אין שום דבר מאחורי המילים שלנו, אם אנו לא מסוגלים לקיים את ההבטחות או האיומים שלנו, אין בנו אמינות וגם לא סמכות הורית. בעצם כך, אנו מלמדים את הילד שאנו לא רציניים ואין למה להקשיב לנו ולסמוך עלינו. אז הטיפ הראשון שלי אליכם הוא: אל תגידו שום דבר שלא תוכלו לקיים. צפו בהסבר המלא של ד"ר ירון זיו על עקרון האמינות בסמכות ההורית.

דר' ירון זיו מדבר על המירוץ להשגת ילד גאון

צפו בדר' ירון זיו מרצה על "המרוץ לגאונות"

על מתן רישיון להורות מאת דר' ירון זיו

צפו בד"ר ירון זיו מדבר על רישיון להורות

דר' ירון זיו מרצה על הקשר בין סמכות ניהולית להורית

צפו בד"ר ירון זיו מדבר  על הקשר בין סמכות ניהולית להורית

דר' ירון זיו מרצה מהספה

צפו בדר' ירון זיו מדבר אליכם מהספה

על הקשר בין הורים וילדים לפי דר' ירון זיו

צפו בדר' ירון זיו מרצה על הקשר בין הורים וילדים

דר' ירון זיו מדבר על המושג אהבה

צפו בד"ר ירון זיו מרצה על אהבה

ד"ר ירון זיו מדבר על רגש והגיון

צפו בדר' ירון זיו מרצה על רגש והגיון

תקציר הרצאתו של ירון זיו על אינטימיות אנושית

ד"ר ירון זיו מרצה על אינטימיות אנושית

ירון זיו - ההבדלים בין גברים ונשים בתפיסת הזוגיות

צפו בד"ר ירון זיו משוחח עם מאזינה. מתוך שידור רדיו "החיים הטובים" מאזינה: אני מעוניינת לשמוע מה דעתך, אני פוגשת בחיי בתור גרושה בת 50+, שגברים לא מעוניינים לבנות מערכת זוגית חדשה ומסודרת, אלא מעדיפים חיים חופשיים יותר. מה הפתרון לדעתך ד"ר ירון זיו ? אני באמת נוטה להסכים איתך ברמה העקרונית, שיש שינוי מאוד מהותי בתפיסה בין גברים ונשים בעולם המודרני. נשים, באופן טבעי, יותר מחוברות למושג של מחוייבות והתחייבות מאשר גברים. לגברים הרבה יותר קשה להתחייב, וזאת ממגוון סיבות שבחלקן הן סוציולוגיות-תרבותיות. לקריאת הפוסט במלואו - דר' ירון זיו

ירון זיו - החלום כראי הנפש, שיחות עם מאזינים. חלק 2

תמונה
"אם נושא בא לידי ביטוי בחלום, זה אומר שהאדם כבר בשל לגעת בו ולהתמודד איתו". צפו בד"ר ירון זיו, בתכניתו מתוך רדיו החיים הטובים - "החלום כראי הנפש", עונה לשאלות מאזינים, עוזר להם להבין את משמעות החלומות שלהם.

ירון זיו - החלום כראי הנפש, שיחות עם מאזינים. חלק 1

תמונה
צפו בד"ר ירון זיו, בתכניתו מתוך רדיו החיים הטובים - "החלום כראי הנפש", עונה לשאלות מאזינים, עוזר להם להבין את משמעות החלומות שלהם.

ירון זיו - החלום כראי הנפש. חלק 5

תמונה
"החלום הוא המעבד האנרגטי הלילי". צפו בד"ר ירון זיו, בתכניתו מתוך רדיו החיים הטובים - "החלום כראי הנפש". בתוכנית מסביר ירון זיו את תפקידם של החלומות, משמעותם והתפקיד החשוב שיש להם בחיי היומיום שלנו.

חדש: מהדורה מעודכנת של "מסע קבוצתי" - ספר ההדרכה המקיף בישראל להנחיית קבוצות

תמונה
דר' ירון זיו - מסע קבוצתי תחום הנחיית הקבוצות הופך בשנים האחרונות להיות אחד מן המקצועות המבוקשים ביותר בתחומי מדעי ההתנהגות. מובילי תהליכים המתרחשים בתוך קבוצה, חייבים להיות אנשים מיומנים ומקצועיים ביותר המבינים את התהליכים הבין אישיים והתוך-אישיים המתרחשים בתוך העבודה בקבוצות. העבודה בקבוצות משמשת כמעין מעבדת אימון לתרגול ולימוד מיומנויות תקשורת, ניהול, מנהיגות והובלת תהליכי שינוי. העולם המודרני במאה ה-21 נדרש להתמודד עם תהליכי הסתגלות והשתלבות מהירים ודורש רכישת מיומנויות חשובות אלו. תהליכים אלו אינם נערכים יותר על ידי הסברים פרונטליים, אלא על ידי התנסות ותרגול חוויתיים באמצעות עבודה קבוצתית. מנחי הקבוצות, מובילי התהליך ב"מעבדה" הקבוצתית, נדרשים לרכוש מיומנויות רבות אשר מחייבות ידע תיאורטי נרחב על הקבוצה והתהליכים המתרחשים בה, על שלבים בהתפתחות קבוצה, התנגדויות בתוך קבוצה ועוד. ב- 2001 ד"ר  ירון זיו ויעל בהרב  כתבו את הספר "מסע קבוצתי" - הספר הראשון המקיף שנכתב בנושא בשפה העברית ומאז קנה לעצמו מעמד מאד מכובד בקהילת העוסקים במדעי ההתנהגות. הספר

ירון זיו - הפסיכולוגיה של השינוי והמאבק החברתי בישראל

מאת:  ירון זיו במהלך העיסוק בנושא "הפסיכולוגיה של השינוי, השאלות שאנו תמיד שואלים את עצמנו הן: מה גורם לאדם לעשות שינוי ומדוע דברים משתנים או לא חלופין לא משתנים? מה גורם לשינויים בתוך ארגון או עם? אנו חוזים כיום בתהליך שאין לו תקדים, עם ישראל קם ממושבו ויוצא אל הרחובות. צעירים מתיישבים באוהלים בשדרה, הפגנות מאורגנות בכל עיר מרכזית וההתאחדות סביב המטרה היא גדולה מתמיד. בדומה לשאר מדינות המזרח התיכון, כמו סוריה ומצרים, כנגד כל השערות המומחים למיניהם, גם בישראל הגיעה בה הציבור יוצא להרעיד את השלטונות. אמנם השלטון בישראל איננו שלטון מלוכני או דקטטורי, אך מדובר בהנהגה שבמשך שנים ארוכות מבטיחה בבחירות ולא מקיימת, ונוהגת באטימות, חוסר רגישות ובחוסר הקשבה לדברי העם – עד שאלו הופכים לזעקות. לקריאת המשך הפוסט - ירון זיו דר'   ירון זיו – מייסד ומנהל מקצועי מרכז "מעוף" להתפתחות אישית, מחבר הספר "מסע קבוצתי"

מבוא לסדנת קלפים טיפוליים לרופאים ואחיות

תמונה
במסגרת עבודתם מול מטופלים, נתקלים לעיתים פסיכולוגים, רופאים ועובדים סוציאליים כאחד, בטיפוס המופנם, אשר לא מרגיש בנוח לשתף או לחלופין מנסה להדחיק ולהשתיק את רגשותיו.   הבעיה נפוצה בעיקר בטיפול בילדים אשר עברו מקרים של תקיפה מינית (בעיקר ילדות) וחולי סרטן למשל. המטפל מנסה לדובב את המטופל בכדי להבין את  המצב בו הוא נמצא, כיצד הוא מרגיש ומה קורה לו "בפנים" ואת דרך הטיפול המתאימה לו, ולכן נאלץ להשתמש בחומרים מתווכים. אחד הכלים האפקטיביים ביותר שנמצאו מתאימים לטיפול בבעיה הוא הקלפים הטיפוליים, אשר מתארים סיטואציות ודמויות. כלי עיקוף בין המטופל למטפל במהלך טיפול בילדים חולים, אשר נמצאים במצב נפשי קשה, לדוגמה אחרי קבלת תוצאות בדיקת ביופסיה או הודעתו של הרופא על התקדמותה של המחלה, נהוג להשתמש בכלים מתווכים בכדי לעזור למטופל להפתח ולדבר על מצבו. היתרון הגדול הטמון בקלפים, הוא שהם יוצרים הרחקה, הדיבור הוא לא ישיר אלא מדברים "על הקלף", ומצד שני הכלי מספיק רחוק רגשית בכדי שהמטופל ירגיש בנוח לדבר עליו ולתאר את מה שהוא רואה בקלף מתוך נקודת המבט הפנימית – נפדית שלו באותו הרגע.

ירון זיו - על יחסי אובייקט ואמהות

תמונה
מאת:   ירון זיו דונלד ויניקוט {1971-1986} - מתחבר למערכת היחסים אם-תינוק וטוען,   שלמערכת היחסים הרגשית שהאם יוצרת כבר בזמן ההיריון יש חשיבות מכרעת על התפתחות מושגי ה"אני" של הילד. למרות הדגשתו את מרכזיות האם להתפתחות הילד הוא נזהר על "אמהות מושלמת", הוא מציע ביטוי זהיר יותר "אמהות מספיק טובה", זו אם שהאמהות שלה קשובה לתינוק והטיפול שלה בו מבוסס על צרכיו הוא ולא על סיפוק צרכיה היא., אם האם אינה מצליחה להיות קשובה לצורכי התינוק, אינה מזהה את הקודים המילוליים והבלתי מילוליים שלו, והטיפול שלה בו מונחה לסיפוק צרכיה בלבד,מפתח הילד "אני שקרי", שבעזרתו ינסה להסתגל לעולם מתוך הסוואת הצרכים הרגשיים של האני האמיתי. תפקיד האם אינו רק לפרש נכון את התנהגות הילד, אלא להעניק לו סביבה בטוחה, כדי שהאני האמיתי יתפתח ולא האני השקרי. ויניקוט טבע את המושג " holding " – "אחיזה רגשית" במצב בו האם פנויה מבחינה רגשית לעצמה ולתינוקה, מבינה את צרכיו ומספקת אותם בצורה הנכונה – יחוש התינוק ביטחון ואהבה, יחוש שהוא מובן ויתפתח טוב בהתאם לגילו. ויניקוט מד

מודל התפתחותי של קבוצה עפ"י מקנזי וליווסלי (מהבלוג של ירון זיו)

תמונה
מאת: ירון זיו שלב 1  -  התקשורת  -  ENGAGEMENT המטרה העיקרית היא פתירת הקושי הכרוך בנושא ההתקשרות בין המשתתפים, דבר שיבטיח כי מהקבוצה יצמח מבנה חברתי ושהזהות הקבוצתית תתבסס. המנגנון הראשוני להתפתחות ההתקשרות הוא אוניברסאלי: ההכרה בעובדה שאחרים חוו ניסיונות דומים לשלי. קבלה לא ביקורתית זו היא תופעה הכרחית, מאחר שלקבוצה עדיין אין כוח פנימי להתמודד עם עימותים פנימיים בין חבריה. הרגשת האוניברסליות  ממקדת את הקבוצה בנושא ההתחברות ומשיגה אינטראקציה מלכדת. האווירה מאופיינת בתחושת התקשרות והתאחדות. מטרת הפרטים בקבוצה היא לאפשר לעצמם להיות חלק ממבנה חברתי, ולא להישאר מבודדים ומרוחקים, והפחד בשלב זה הוא הפחד שהאחרים לא יקבלו אותי. המטרה מושגת  באמצעות חשיפה עצמית שיטתית, הנושאת בדרך-כלל אופי עובדתי. המימד האופייני החשוב במיוחד בשלב זה עובר בגבול שבין התחברות-התנתקות ובין אמון-חוסר אמון. חברי הקבוצה עוסקים בעיקר שאלה, האם הם מקבלים את עצמם כיצורים חברתיים בעלי יכולת לאינטראקציה, ועדיין נמנעים מלהעלות נושאי אינטראקציה חשובים, אף שלעתים הם מודעים להם ומתייחסים אליהם  בשלב מתקדם י

ירון זיו - שימוש בטכניקות לא מילוליות בקבוצה

תמונה
מאת: ירון זיו   שימוש בטכניקות לא מילוליות בקבוצה היא אחת ההזדמנויות החשובות למנחה, לקבוצה ולפרט להרחיב את המודעות האישית לאותם נושאיםוחלקים באישיות האדם שהוא עיוור להם, ושבהם המלה אינה מצליחה לגעת. לעתים משמשות המלים אמצעי לביטוי רגשי, ליצירת אינטימיות ולהעברת מסר בין אדם לחברו {ז'אן לאקן}. לא פלא אפוא שהטיפולים המסורתיים הם טיפולים מילוליים. פעמים רבות לכוד האדם במלים, ולא רק שאינו פורץ פריצת דרך בחייו ואינו עוצר אינטימיות, אלא שהשימוש במילים הופך לטכניקה המקבעת אותו במקום שבו הוא נמצא, ומה שנעשה הוא בעצם more of the same {ואצלוויק}. לעתים אדם משתמש במלים כדי להסביר את עצמו שוב ושוב, ועדיין הוא אינו ברור ומובן לעצמו וסביבתו. וכך המלים מאבדות את ערכן והופכות חסרות משמעות. לעתים השימוש במלים מהוווה הכחשה ופתח מילוט ממפגש עם כאב ועם קושי. מצב זה מעצים את הקושי, בכך שהופך אותו לבעיה {ואצלוויק}. מנחה מיומן אמור לזהות ביטויים מילוליים, המקבעים את התנהגות הפרט, את רגשותיו ואת תחושותיו. אם המנחה ישתמש במצב זה בטכניקות לא מילוליות, הוא יוכל לעקוף מלכודות אלו ולהגיע לפני

ירון זיו - סוגי ההתנגדות בקבוצה

תמונה
מאת: ירון זיו פרויד אבחן חמישה סוגי התנגדות בטיפול פרטני. לדעת לסלי רוזנטל {1980} אפשר להקיש מהם גם בנוגע לקבוצות. סוגי ההתנגדות הם: 1.  התנגדות אגו התנגדות של הגנות האגו. התנגדות זו מופיעה בדרך-כלל בשלבים המוקדמים של חיי הקבוצה ומתבטאת בהתנגדות מודעת למתן מידע בתחומים מסוימים. חבר בעל התנגדות כזו יטען שהדברים אישיים מדי ואינם מעניינו של איש. הוא מגביל את תקשורתו ומנסה להגביל את התקשורת של האחרים, בכך שמאיים לעזוב אם ידברו על נושא מסוים, או שמשתתף רק כשמדברים על נושא שמעניין אותו. התנגדות אגו מקורה בשלבי ההתפתחות המוקדמים של האגו, והיא מתפקדת כהגנה פנימית בפני החרדות שמעוררות ההתנסות הקבוצתית והחשיפה להשפעה המשפחתית והמשמעותית. פתרון יעיל של התנגדות אגו יבוא כאשר המנחה ייתן לגיטימציה לחרדות בסיסיות אלו ויאפשר את ביטויין הישיר מתוך תחושת אמפתיה והכלה. 2.   התנגדות סופר-אגו התנגדות זו מייצגת עמדות שהתפתחו כלפי ההורים בשלב האדיפלי. רגשות אשמה, בושה והשפלה מתעוררים בנוגע למתן מידע. התנגדות סופר-אגו יכולה להתבטא בביקורתיות קשה ובהבעת עמדות נוקשות בנוגע לענישת חברים

ירון זיו - התנגדויות בקבוצה

תמונה
מאת: ירון זיו התנגדות של אדם לאדם, כעסים, תסכול וחוסר שביעות רצון הם חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום של כל אחד מאתנו. "במעבדה החיה" הנקראת קבוצה באים לידי ביטוי תחושות, רגשות, מחשבות ועמדות המועתקים מהסביבה הטבעית. לפיכך תהליך זה של התנגדות הוא תהליך בלתי נפרד בכל שלב בהתפתחות הקבוצה והפרט בה. שלושה מרכיבים עיקריים של הקבוצה קובעים את מידת ההתנגדות ואם תופיע: הקצב, מבנה האישיות ושלבי הקבוצה. כאשר נוצר חוסר סינכרוניזציה בין מרכיבים אלו, תופיע התנגדות. לדוגמה: כאשר השלב שבו נמצאת הקבוצה שונה מהקצב האישי של האדם, או כשהקצב מאיים על מבנה אישיותי מסוים. חוסר סינכרוניזציה זה טבעי ותקין בעבודה בקבוצה, ומנחה מיומן ידע להסתכל בביטוי ההתנגדות של יחידים בקבוצה, של תת-קבוצה ושל הקבוצה כולה כהזדמנות לצמיחה ולגדילה. ביטוי התנגדות הוא סוג אחר של אינטראקציה בעלת מקום של כבוד. עבודה מיומנת על התנגדויות מאפשרת דו-שיח אמיתי, מתוך מקום של כבוד לקושי ולשונות. על הדו-שיח האמיתי ועל חשיבותו כתב מרטין בובר {1947} בפילוסופיה האנתרופולוגית שלו, שייחודיותו של האדם בכך שהוא מסוגל לקי

ירון זיו - מעימות לדו-שיח - התערבות המנחה

תמונה
מאת: ירון זיו   כפי שכבר נאמר, לעימות יש חשיבות גדולה מאוד בהתפתחות חיי הקבוצה ובדינאמיקה שלה.  למקומו של המנחה יש חשיבות רבה בדרך שבה הוא משקף את קיומו של עימות בקבוצה ומסייע לה "לגעת" בו ולפתור אותו {מיומנותו של המנחה היא ביכולתו להפוך עימות לדו-שיח}. המנחה מסתכל בעימות מזווית ראייה של לגיטימציה לקיום צרכים ומטרות המנוגדים זה לזה ומאפשר את הכבוד ואת המרחב הדרושים לביטויים מתוך הסתכלות בנקודות המפגש בין הצרכים השונים כנקודות התייחסות ואינטראקציה משותפת.  בשביל המנחה עימות הוא סוג אחר של יחסי גומלין בקבוצה. בעזרת Modeling  מדגים המנחה דרכי התמודדות עם עימות וגילומו על-ידי עקרונות הדו-שיח שראינו במודל הצעדים. א.   יתרונו של המנחה על חברי הקבוצה הוא בכך שלא רק שאינו מאוים מהעימות, אלא רואה בו משאב לצמיחה. ב.   המנחה מאפשר את המרחב הדרוש לביטוי העימות בצורה ישירה, ברורה, ממוקדת ומכובדת. הוא אפילו מעודד את הצדדים לבטא בחופשיות ובישירות את צורכיהם, לדוגמה: משתתף א': לא מקובל עלי שחברים מאחרים, ובעיקר לא מקובל עלי שאתה כמנחה מאפשר את כניסתם, ובזה נותן לגיטי

ירון זיו - עקרונות בפתרון עימותים

תמונה
מאת: דר' ירון זיו רודולף דרייקורס {1950} מדבר על ארבעה עקרונות בפתרון עימות: א.    על בסיס כבוד הדדי ב.    איתור מקור העימות, הכרתו וטיפול בו ג.    בהסכמה הדדית ד.    שיתוף באחריות ובקבלת החלטות א.    על בסיס כבוד הדדי אם פתרון עימות לא ילווה בכבוד הדדי, הוא יהיה כפוי וארעי. מאבק וכניעה אינם מביאים לפתרון, אך רוב האנשים אינם מכירים דרכים אחרות. מאבק פוגע בכבודו של הנכנע ומעלה באופן מדומה וזמני את כבוד המנצח. כבוד הדדי כוונתו לכיבוד השוני, הסגנון, הקצב ויכולת הביטוי שהשני נותן לעמדותיו השונות ולצרכיו השונים. בעצם הכבוד לזולת למרות חילוקי הדעות. נתינת כבוד אינו כניעה או ויתור על מטרות ועל צרכים. ב.    איתור מוקד העימות והכרתו יש לפתור את מוקד העימות כדי למצוא פתרון מספק. עימות מהווה תמיד ביטוי של יחס שנתפש כבלתי תקין, של הרגשת כפייה וקיפוח זכויות, מעמד, מטרות או צרכים שונים. חשוב מאוד להבהיר נושאים אלו לפני שניגשים לפתרון מעשי של נושא העימות. חילוקי דעות או אינטרסים מנוגדים מתיישבים בקלות יחסית בתנאי שבעלי המחלוקת חשים שהובנו כהלכה, שכבודם לא נשלל וכי זכו ביחס הוגן כשווים. ג.

ירון זיו - עימותים בקבוצה

תמונה
מאת: ירון זיו קשה לתאר יום ממוצע בחיינו בלי לראות שלפחות בחלק מהתקשורת שלנו מעורב עימות כלשהו. אנו נתייחס רק לעימותים בקבוצות הקשורים לעבודה הקבוצתית. נזכור שתקשורת קבוצתית פועלת כמערכת של התנהגויות, וכי אין ממד או משתנה הפועלים במבודד, ומכאן ששינוי באחד המשתנים יוביל לשינוי בשאר משתני המערכת. בדומה לתקשורת הקבוצתית נוכל לומר שגם בעימות אפשר להסתכל כבמודל. אם נסתכל באינטראקציה כדינמיקה של התקשורת הקבוצתית על אותם תהליכים, שהם תוצאות התן וקח של החברה בקבוצה, נוכל להסתכל גם בעימות כחלק אפשרי של אינטראקציה. נגדיר לעצמנו עימות בקבוצה כמצב שבו צרכים או מטרות של שני אנשים או יותר מנוגדים זה לזה, כאשר כל אחד מהם מקדיש מאמץ ואנרגיה לסיפוק מטרותיו וצרכיו הוא. עימותים בקבוצה הם בלתי נמנעים. ספונטניץ {1968} טוען שחברי קבוצה החולקים זמן, תשומת לב ופרטים אינטימיים מחייהם עם זרים כמהים לתשומת לב, להערכה ולחיבה, ואם אינם חשים שהם מקבלים זאת, עולה בהם תחושה של הזנחה המעוררת כעס ואכזבה. פולקס ואנתוני {1957} מדגישים שהדיוקן החי של הקבוצה מצויר במונחי עימות המקבל ביטוי גלוי או סמוי בכל מצב קבוצת